<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן קס"ד</h1>
<h2>דף ל.</h2>
פרק אין מעמידין. אלונתית כברייתה מותרת. פירש רש"י שיש בו יין ונגע בו גוי מותר. ולא נהירא, דהא לא משמע דמיירי במגע גוי. ועוד דבהדיא לא משמע שיש בו יין, לפי שאין רגילין לתת בה יין אלא סמוך לשתייתו בבית המרחץ. וראייה לדבר, שנקראת אלונתית אע"פ שאין בה יין. מפרק [קמא] דחולין [ו' ע"א] הלוקח יין [לתתו] תוך המורייס או לתת לתוך האלונתית. להכי נראה לרבינו תם לפרש דאלונתית כברייתו, היינו בתחילה קודם ששמו לתוכו יין, סמוך לשתייתה, שהיו רגילין לתת לתוכו יין לפי שהיתה מתקלקלת, וקאמר דלוקחין אותה מהן, דלא חיישינן שמא נתן לתוכו יין. ולפירוש הקונטרס יש להתיר יין שנותנין לתוך הקדירה ונגע בו גוי קודם שנרתח או יין שנותן בשומן דהיינו אלונתית. אבל לר"ת לא ידענא להו היתר. ונראה להתיר מהא דאמר בסמוך יין מזוג יש בו משום יין נסך. ודוקא יין מזוג שיש בו על חד תלת. אבל יש בו יותר מכדי מזיגה מותר. ולאו ראייה [היא דהתם] משום גילוי נקט לה. ויש ראייה מהא דאמר בתוספתא [פ"ה ה"ו] יין מבושל ואלונתית של גוים אסורים משום שתחילתן יין. משמע דווקא משום דתחילתן יין אבל עתה אינן יין. וגם מן הלכה עצמה דייק [כמו שאמר גבי] יין מבושל משום דאי בשיל פקע ליה איסוריה הא קמ"ל יין מבושל אינו צריך חותם בתוך חותם, והכי נמי צריך לדקדק באלונתית, משום דאיערב פקע ליה איסוריה, הא קמ"ל דאילונתית שלנו ביד גוי אינו צריך חותם בתוך חותם. אי משום ניסוך לא מנסיך ליה. פי' אפילו נגע לא מנסיך ליה, דהכי צריך לומר הא דאמר גבי יין מבושל אי משום ניסוך לא מנסך ליה, משמע דאפילו (לא) יגע בעל כרחינו. מדאמר בסמוך שאומר (ספק מופלט) [שמואל ואבלט] הוי יתבי אייתי קמייהו חמרא מבושל וכו' עד, דאמר שמואל הרי שאמרו יין מבושל אין בו משום יין נסך ומותר בשתייה. חומץ שלנו ביד גוי א"צ חותם בתוך חותם. אי משום אינסוכי לא מנסכי ליה. פירוש אפילו נגע. כדפירשתי. אבל מכל מקום אין לסמוך על זה להתיר מגע גוי בחומץ שלנו, משום דאין אנו בקיאים איזה חומץ ראוי ליין נסך ואיזה אינו ראוי.
